2
פריט 112:
מסמך מקורי של פסק דין מגטו לודז'-ליצמנשטאט
פסק דין – החלטה של הנהלת גטו לודז'-ליצמנשטאט (יודנראט), אודות חמשה אנשים שהואשמו בגניבת קמח או סיוע לגניבת קמח. 18 ביולי, 1941. [1] עמוד נדפס בסטנסיל.
פסק דין מפורט שנכתב ביידיש, כשבראש העמוד נדפס: "דער עלטסטער פון די יידן אין ליצמאנשטאט". פסק הדין ניתן לחמשה אנשים שהואשמו בגניבת קמח ממחסני הגטו. לצד כל נאשם נרשם שמו, גילו וכתובתו בגטו, ואף שם הוריו. הראשון שהואשם בגניבה נידון לארבעה חודשי כליאה חמורים (עם עבודת כפיה). שלוש אחרים שסייעו לגניבה ולהחבאת הקמח נידונו כל אחד לחודשיים של כליאה חמורים (עם עבודת כפיה), והאחרון נידון לחודש מאסר. בתחתית הדף מופיע שמו של מרדכי חיים רומקובסקי, יו"ר היודנראט, וחותמת מקורית (בכחול) של היודנראט. סיפור עצוב וטראגי מתקופה עצובה וטראגית!
DER AELTESTE DER JUDEN – מרדכי חיים רומקובסקי נולד ב-1877 בכפר ברוסיה. עם כיבוש הגרמנים את לודז' מונה רומקובסקי ליושב ראש היודנרט בגטו לודז'. השלטונות הגרמניים העניקו לרומקובסקי סמכויות נרחבות בכל התחומים הקשורים בניהול חיי היום-יום של האוכלוסייה הכלואה בגטו, כגון ארגון מפעלי עבודה, חלוקת מזון, שירותי תברואה, דיור, מינוי בעלי תפקידים ועוד. לרשותו הועמדה המשטרה היהודית האחראית על הסדר בגטו. השלטונות הגרמניים ראו בגטו אתר לניצול כוח עבודה זול מאד ועל רומקובסקי הוטל לארגן מפעלי ייצור (והללו היו למקור רווחים למינהל הגטו). רומקובסקי ראה בהקמת המפעלים דרך להתגבר על האבטלה והרעב המחמיר בגטו ובהמשך גם דרך להציל את היהודים העובדים בגטו מגירוש למחנות השמדה. בספטמבר 1942 דרשו הגרמנים מרומקובסקי למסור אלפי יהודים. בנאום שנשא בפני יהודי הגטו, ביקש מהם רומקובסקי למסור לו את הילדים והחולים בכדי להציל את יתר האנשים בגטו. באקציה זו שנודעה כ'שפרה' גורשו לבסוף, בלי סיוע היודנרט, כ-20,000 ילדים, חולים וזקנים למחנה ההשמדה חלמנו ונרצחו שם. עם ההחלטה על חיסול הגטו באביב 1944 גורשו אלפי יהודים בתחילה לחלמנו ובהמשך לאושוויץ-בירקנאו. ב-30 באוגוסט 1944 גורשו רומקובסקי ומשפחתו לאושוויץ ושם נרצחו. דמותו של רומקוסקי נותרה שנויה במחלוקת.
שתף את הלוט:
